רפואת יתר היא מושג מרתק שנתקלתי בו לראשונה כמושג
מוגדר בהיריון של אפרת השלישית שלי, השתתפתי בכנס בינלאומי בנושא של "הסכמה מדעת", הנחו אותו רופאים
בכירים מרחבי העולם ומישראל וקיבלתי בו מידע רב, כלים ומפגשים בינאישיים מרתקים.
בכנס הכרתי את גיא בן צבי, טייס מסוקים ואיש הייטק לשעבר שבעקבות
בנו שסבל מתסמונת טורט החליט לחקור את הנושא לעומק ומתוך הידע שרכש מקהילת
מתמודדים נוספים עם תסמונת הטורט - גמל את בנו בהדרגה מהטיפול הרפואי עד שזה החלים
מהתסמונת לגמרי!
מהלך חייו של גיא ומשפחתו השתנו וכיום הוא הפעיל ביותר בארץ
להעלאת המודעות של רפואת יתר.
בעיניי מטרת הרפואה צריכה להיות מינימום
התערבות כדי שהאדם יוכל לתפקד מקסימום בכוחות עצמו.
אם אדם מכל סיבה שהיא בכל סיטואציה שהיא לא מפיק מעצמו את המיטב והרפואה יכולה לסייע לו ולשפר את מצבו הכולל - זה מבורך. אבל במקרים רבים אנשים עוברים פרוצדורות רפואיות שלא לצורך שלא רק שלא מועילות להם אלא אף מזיקות, וזו משמעות המושג רפואת יתר.
גם בלידה, המטרה של מעטפת בית היולדות
היא לאפשר ליולדת להוציא את תינוקה בכוחות עצמה עם המינימום של ההתערבות הנדרשת. וידוע
שכל התערבות עלולה לגרור התערבות נוספת בעקבות תופעות הלוואי של הפרוצדורות
הרפואיות. ולכן כל יולדת לפני שהיא בוחרת בהתערבות כלשהי חייבת בעיניי להיות מודעת
להשלכות שייתכנו בעקבות ההתערבות ושייתכן ותידרש להתערבויות נוספות. (לדוג': אפידורל עלול לגרום לנפילה בלחץ הדם של היולדת,
(למרות שקיבלה עירוי נוזלים קודם הזרקת האפידורל) לנימול, לתחושת הקאות, שיעור
גבוה בהרבה של לידות מכשירניות ולידות ארוכות יותר)
לכן, גם בלידות ובכלל בכל פרוצדורה רפואית שבית
הרפואה/ המיילדת/ הרופא המטפל ממליץ על טיפול מסוים תמיד כדאי לשאול שאלות
שהתשובות עליהן מגיעות לכם מתוקף חופש המידע וזכות החולה לקבלת מידע רפואי אמיתי
בנוגע למצבו. "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך
המטופל הסכמה מדעת" (מתוך חוק זכויות החולה) לך כאישה בלידה זה אומר שזכותך
להבין, לשאול, לסרב או להסכים לכל טיפול רפואי. אסור לאף אחד לטפל בך, לבדוק
אותך, לחתוך אותך, לבצע פקיעת מים, הפרדת קרומים או אפילו לגעת בך בלי
רשות ובלי הסכמה.
ובנוסף: "המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי בשלב מוקדם ככל
האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של
בחירה מרצון ואי תלות" (שם) הסכמה מדעת מגיעה מתוך הבנה וידע
כשאת חופשיה מלחצים. זכותך לקבל את כל המידע ולשאול כל שאלה. אין להפעיל עליך לחץ
פסיכולוגי או כלכלי או לאיים עליך כשאת מקבלת החלטה.
4 השאלות שכדאי לשאול בעת קבלת טיפול רפואי למניעת
רפואת יתר:
1. האם אני באמת זקוקה לטיפול?
2. עד כמה הטיפול בטיחותי?
3. מה יקרה אם
לא אקח את הטיפול?
4. האם יש אופציות טיפול
אחרות?
לעיתים תגלו, שהמלצת הרופא המטפל היא בסה"כ
המלצה חד ממדית ושע"י שאילת השאלות הללו נפרש בפניכם עוד כמה אפשרויות בחירה שאת המחיר עליהן אתם תשלמו ולכן כדאי שהמידע והבחירה מדעת תהיה בידיכם.
במקרה והגעת לבית הרפואה ומציעים לך לקבל זירוז (אני
לא נגד כשצריך. אבל אם לא הגיע הזמן של אוצרי לרדת לעולם זו פרוצדורה שסתם
תגרום כאב והתערבויות נוספות לנסות לקדם את הלידה שלא מתקדמת...כי מה לעשות שעכשיו
זה עדיין לא הזמן מסתבר והגוף לא משתף פעולה עם כפיית הלידה הזו)
מציעה לך לשאול את עצמך ואת הצוות המטפל שלוש שאלות כדי להבין ולשפוט בעצמך האם
הזירוז נצרך או מיותר:
האם העובר שלי מרגיש טוב?
האם כמות מי השפיר תקינה?
האם את האמא- מרגישה טוב?
אם כל המדדים החשובים האלו תקינים,
מה ההכרח לזרז?
יש לבתי רפואה את השיקולים הכלליים שלהם וסדרי העדיפויות שלהם שונים משלך מטבע
הדברים. לכן את ואישך היחידים שיכולים לדאוג לך בצורה המיטבית.
בכל כניסה למחלקת יולדות בכל בית רפואה ישנו תהליך רישום ובדיקות ראשוניות (שתן,
דופק האם, לחץ דם, דופק העובר באמצעות מוניטור, במקרה של צירים סדירים - בדיקה וגינלית של פתיחה ובנוסף -
פתיחת וריד) גם בהמשך התהליך יש סדר פעולות מסוים שהאחות ממש צריכה לסמן וי על
הפעולות שביצעה מול המטופלת. לדוג'- יש בתי רפואה שבהם באופן כמעט אוטומטי חותכים
כל יולדת בלידה וגינלית בשלב יציאת התינוק חתך חיץ שההחלמה ממנו לא פחות פשוטה
מקרע רגיל ולעיתים שתשאלי את המיילדת בכנות - האם חתך חיץ הכרחי עכשיו להמשך תקין
של הלידה היא תענה בכנות שלא ושניתן גם לבצע עיסוי מסיבי של הפרינאום בשמן שקדים
או לא לחתוך ולהסתכן בקרעים טבעיים שאולי יהיו עדינים יותר אם בכלל...
תמיד תבקשי שיציגו בפנייך את החלופות
ומה שבטוח, תוכלי לבחור באמת מתוך הידע הניתן לך
ולא משנה מה תבחרי, אבל את זו שסופגת את ההשלכות של בחירתך
באופן כללי אני מאמינה שידע הוא כוח! תקראי
כמה שיותר תלמדי כמה שיותר, תעזרי באינטרנט המופלא למציאת מידע וקהילות ידע
בנושאים שמעניינים אותך ותגיעי ללידה יותר בטוחה ומוכנה.
מחזיקה לך אצבעות!