ההורמונים שהתינוק יוצא איתם הם הורמונים של אחרי לידה- תינוק יוצא עם רמות גבוהות של אוקסיטוצין, הורמון האהבה, ויוצא עם הרגשה "בשמיים",
הם יוצאים ערניים וקולטים הכל וזה משפיע עליהם הכי עמוק - צריך לתת ברגעים האלה אהבה ואמון ושמחה ועוד אהבה.
לצוות הרפואי יש סדר פעולות שהוא עושה אחרי כל לידה - שקילה, מקלחת לתינוק, בדיקות מסוימות...
אבל מבחינת החשיבות - זה לא הכי דחוף עכשיו.
את ואישך חיכיתם לתינוק הזה תשעה חודשים לפחות, דמיינתם את הרגע הזה שהוא יוצא ואיך הוא נראה ואיך זה מרגיש ואם זה לא לידה ראשונה אז יש ממש געגוע לרגעים האלה של האחרי, ההתאהבות הזו...
זכותכם להיות איתו כמה שיותר ולחבק אותו ולעטוף אותו ולהיניק אותו ולתת לו הרגשה כמה חיכיתם לו וכמה אתם שמחים בו.
גם לדברים הטכניים יש מקום אבל לא יקרה כלום אם נחכה איתם מעט. הצוות הרפואי ירצה כמובן כבר לסיים עם החלק הטכני - לשקול אותו ולהלביש אותו אבל אפשר לחכות מעט עם הדברים הטכניים. בשבילכם ההורים קרה פה משהו גדול!
חשוב לדעת שמותר להישאר בחדר לידה עד כשעתיים אחרי הלידה,
אתם ההורים חיכיתם תשעה חודשים,
האחות יכולה לעזוב אתכם ליהנות מהפיצ, להתפנות לעיסוקים אחרים ולחזור בהמשך לסיים עם החלקים הטכניים.
בינתיים תתנו את מלוא תשומת הלב לפלא הרך והקטן ולא יקרה כלום עם עיכוב קטן בשקילה וכל הפרוצדורות.
אלו רגעים מיוחדים של היקשרות. התינוק יוצא עם הורמונים והמגע עור לעור, החיבוקים, הליטופים, המילים האוהבות אליו - כמה חיכיתם לו וכמה אתם אוהבים אותו חותמים בו את היחס הראשוני שהעולם הוא מקום נעים.
הגישה לתינוק - נשמה טהורה ועצומה, כל מה שאפשר לעשות בנעימות וברוגע - עדיף.
חיתוך של חבל הטבור - כדאי להשהות את החיתוך עד שהחבל הופך ללבן וכל הדם שהיה בו עבר לתינוק, לדם הטבורי יש ערך חשוב והוא מלא בתאי גזע, נפח הדם של התינוק עולה וכך ספירת הדם שלו טובה יותר ועוד יתרונות רבים וטובים.
בנוסף, גם לאם זה טוב שכמה שיותר דם ממשיך לעבור לעובר כי כך נפח השילייה קטן והיא תצא בקלות רבה יותר
את השקילה אפשר לעשות כשהוא עטוף בחיתול בד ושאבא לידו ומחזיק אותו (אפשר לשקול חיתול בד קודם כדי לדעת לקזז את ההפרש מהמשקל הכולל...)
גם מבחינת המקלחת - לא נורא בכלל אם יתקלח עוד יומיים כשאת האמא רגועה ועם כוחות ויכולה לעשות את זה בעצמך.
התינוק יוצא ממקום מאד סטרילי ועטוף בשכבה לבנה - הורניקס שמלאה בחומרים מזינים וחיוניים (את יכולה גם לקחת ולמרוח על עצמך, היא מעולה לעור) הוא נקי ולא מזיע ומתלכלך ואין שום סיבה קריטית לקלח אותו.
אני קילחתי אותם רק שהגענו לבית. אחרי כ3 ימים.
במקלחות בחודש הראשון היינו מחממים היטב את חדר האמבטיה ובודקים את טמפרטורת המים שתהיה נעימה ואז מפשיטים את פיצ ועוטפים אותו בחיתול בד כדי שירגיש עטוף ומוגן בכניסה למים, כך אין את השלב החשוף בלי הבגדים שלא נעים להם. ואת החיתול אפשר אח"כ לתלות ולייבש. שיהיה חיתול מיוחד לכניסה לאמבטיה:)
תחשבו שהקטנים האלה מגיעים ממקום מאד צר ועוטף - הרחם - ואם תשימו לב הם נורא נבהלים מהמרחב העצום שהם פתאום נכנסו אליו ואפשר לראות שגם מתוך שינה (כשישנים על הגב) פתאום הם נבהלים ו"זורקים" את הידיים... ולכן כמה שאפשר לרפד את הפער הזה ולתת להם תחושה שהם עטופים ושמורים - זה מצוין.
בדיקות שעושים להם אחרי לידה וכל מיני זריקות- אפשר תוך כדי הנקה. זה מרפד את הכאב שלהם.
הנקה אחרי לידה- כדאי להתחיל להניק כמה שיותר סמוך ללידה, זה מבסס את ההנקה שתהיה טובה וקלה יותר בהמשך וגם עוזר בכיווץ של הרחם.
כדאי להתחיל בצד שמאל שהוא הצד של הלב.
ביות מלא/ חלקי/ אפס הפרדה- היום גם בבתי הרפואה ממליצים להיות כמה שיותר עם התינוק, הקשר הראשוני הזה מבסס את הקשר גם בהמשך. את האמא מכירה הכי טוב את התינוק שלה ואת זו שתטפלי בו בעזרת השם בהמשך ההתפתחות שלו גם אחרי שתצאו מבית הרפואה.
שהתינוק נמצא איתך את קשובה אליו ולצרכים שלו, את מזהה שהוא רעב עוד לפני שהוא בוכה, כבר שהוא מתעורר ופותח את הפה בתנועת חיפוש,
לעומת זאת בתינוקייה הוא עוד אחד מ...ועם כל הלב הענק של האחיות והצוות המסור הן לא יכולות להיות אחד על אחד ולשים לב רק אליו ולצרכים שלו.
את האמא שלו! בשבילך הוא אחד ויחיד!
יהיה לך עוד הרבה זמן לנוח. אל תדאגי.
המטרה בשהייה במחלקה לאחר הלידה היא גם להתאושש (חלקית, עד כמה שאפשר, זה הרי דבר שלא נגמר בשלושת ימי אשפוז במחלקה אלא ממשיך לכל החודשים הראשונים לאחר הלידה, תקופה זו נקראת "משכב לידה") וגם להיעזר בסביבה התומכת של הצוות המנוסה הכולל יועצת הנקה ואחיות ורופאים שעוקבים אחר החלמתך אבל החיים האמיתיים מתחילים מרגע שאתם חוזרים לביתכם.
אישה שגם בשהות במחלקת יולדות שהתה עם תינוקה, פחות תחווה פער שיקשה עליה.
הרי גם שם היא טיפלה בתינוק שלה ודאגה לכל צרכיו.
אמנם הייתה לה מעטפת תומכת של צוות מנוסה לכל שאלה או בעיה אבל הקשר הראשוני כבר החל להירקם.
לעומת זאת יולדת שקיבלה את תינוקה מדי פעם רק להנקה או בזמני הערות, חווה הלם בבית שהיא פתאום איתו כל היום והאחראית הבלעדית לדאוג לפיצ לכל צרכיו, אז זה אולי נראה מפתה להשאיר את אוצרי לבייביסיטר אצל האחיות הנחמדות,
אבל לדעתי לימים הראשונים ולקשר הראשוני ולהסתגלות להורות יש השפעה כ"כ מכרעת על ההמשך שלא שווה בעיניי כמה רגעי החסד השקטים האלה שמישהו זר שומר עלי ולוקח עליו אחריות. זו דעתי וכך פעלתי אישית לאחר הלידות שלי ואני ממליצה לכל אמא לעשות ככה, כל אחת כמובן תעשה את השיקולים שלה וגם כאן- אל תפעלי על אוטומט. תקראי ותלמדי כמה שיותר ותקבלי את ההחלטה הגורלית הזו בלב שלם. באתר אפס הפרדה הרחיבו על היתרונות והחסרונות ואיך עושים את זה נכון בצורה נהדרת, ממליצה להיכנס ולקרוא בעיון.
מרגע הלידה הבייבי חלק בלתי נפרד מהחיים שלך ושמעתי יפה שהחודשים אחרי הלידה הוגדרו כ"טרימסטר הרביעי", אמנם התינוק כבר בחוץ אבל עדיין מה שהוא זקוק לו כדי לגדול זה את אמא שלו, שתזין אותו ותספק לו את כל צרכיו הגופניים והנפשיים.
ומשפט לסיכום- "האמא היא סביבת הגידול של התינוק"
מזל טוב!:)